<h1>מרדכי סימן תרס"ח—תר"ע</h1>
<h2>דף טו:</h2>
יום טוב שחל להיות בע"ש רב אשי אמר כדי שיאמרו כו'. אין להקשות כיון דעירובי תבשילין מדרבנן, היכי שרינן על ידי עירובי תבשילין הכנה דאורייתא, דהא רבה אית ליה לעיל (ב ב) הכנה דאורייתא מוהכינו את אשר יביאו. די"ל דלא שייך איסור הכנה, אלא כשהוא מכין דבר שאינו ראוי להנות בו היום, כגון, קניית שביתה שהוא צורך מחר, וכגון ביצה שנגמרת היום שלידתה למחר. ועי"ל, דאפילו לרבה לא משכחת איסורא דאורייתא, אלא כשמכין סמוך לחשיכה, דהא רבה אית ליה, פרק אילו עוברין (פסחים מו ב), האופה מי"ט לחול אין לוקה הואיל ומקלעי אורחים, ומתוקמא שם מילתיה דרבה כר' אליעזר דפסקינן הלכה כוותיה.
מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כוליה שתא כו' (רי"ף תתעה, פסחים סח ב). כתב ראבי"ה נ"ל דסבירא ליה כר"א דאמר או כולו לה' או כולו לכם, אבל אנן סבירא לן כר' יהושע דדריש חציו לה' וחציו לכם, הילכך אסור בתענית. והכי אמרינן פרק שלשה שאכלו (ברכות מט ב), טעה ולא הזכיר של י"ט בברכת המזון, מחזירין אותו, משום דאי אפשר ליה דלא אכיל דבר שיתחייב בברכת המזון.
